ביצוע: בנימין חדד, בניאל חדד
מקור הקטע: עממי
“נינו נינו” הוא שיר ערש בערבית-יהודית, הנושא עמו דימויים קוסמיים שנטועים בעומק המסורת המשפחתית של יהודי ג’רבה. השיר מייצר תמונה פיוטית שבה האם היא הירח והאב הוא הכוכבים, כמטפורה לאיזון שבין נוכחות קרובה לבין השגחה מרחוק. הירח, המאיר אך משנה את צורתו, משמש כדימוי לאם הרכה והעוטפת, בעוד הכוכבים הרבים המפוזרים בשמים מסמלים את האב, הנוכח גם כשאינו קרוב פיזית.
שיר זה מדגים את הדואליות הלשונית והתרבותית של הקהילה – בעוד שהתפילות והטקסטים הליטורגיים נשמרו בעברית, החיים האינטימיים של הבית התנהלו בשפה הערבית-יהודית.
הלחן והטקסט פשוטים, חזרתיים, ונשענים על מקצב מרגיע, המותאם למטרתו המקורית – הרגעת התינוק והובלתו לשינה. בכך מהווה השיר חלק ממסורת אוראלית, שנשמרה באמצעות קולן של הנשים בקהילה, ועברה מדור לדור במרחב הביתי. דרך שירים כמו “נינו נינו”, לא רק שהילד נרדם, אלא שהוא גדל אל תוך שפה, אל תוך קצב, אל תוך זהות שנרקמת בשירה חרישית, חיה ונושמת גם ברגעים האינטימיים ביותר של חיי המשפחה.
