מבצעת: ז׳אנט יהודיאן
סוגה: לחן בדסטגה "הומאיון -שושטרי"
מקור: טסניף מהמאה ה-19; מיוחס לנאצר אל-דין שאה קאג'אר (1831–1896); עיבוד/הלחנה: עלי אכבר שיידא; מקאם: Homayoun.
מילות השיר תולות את העיכובים בדרך בין אהוב לאהובתו במצב המזלות בשמיים, ומדמה את תלתלה של האהובה, הצונח על מצחה, לזנב קבוצת הכוכבים של ʿAqrab (عقرب) — מזל העקרב — העוברת על פני ה-Qamar (قمر), הירח.
הקטע מבוצע ב-Homāyoun (همایون), שהוא אחד משבעת ה-Dastgāh-ים (دستگاه) הראשיים במוזיקה הפרסית הקלאסית. Shoshtarī (شوشتری) מהווה Gusheh (گوشه) — מקטע מודאלי מרכזי בתוכו; שמו מן העיר Shoshtar (شوشتر) שבח'וזסתאן. מבחינה מוזיקלית, Shoshtarī מצטיין בשניות מוגדלות (دوم افزوده, Dovvom-e Afzude) — אינטרוולים של מתח בלתי-פתור — ובהנמכות מיקרו-טונליות המכונות Koron (کرن), המעניקות לסולם גוון "כחלחל" שאינו ניתן לייצוג בנוטציה מערבית. קו המלודיה בו נע בעיקר כלפי מטה ובאוקטבה נמוכה, ובאסתטיקה הפרסית הירידה המלודית קשורה לכניעה מתוך עומק — מכלול שיוצר את הצביון הייחודי של כמיהה ושריפה רגשית, המכונה Suz (سوز).
