ביצוע: טובה קשתיאל
מקור הקטע: לא ידוע
שן ילדי שן (צ’אנג’ פולה) הוא שיר ערש במליאלם, המגלה רבדים עמוקים של תרבות, חינוך והשקפת עולם בקהילת יהודי קוצ’ין. תחילה, השיר נשמע כמו כל שיר ערש אחר – האם המנסה להרגיע את ילדה או ילדתה להירדם באמצעות הבטחות מנחמות. אך בשונה משירי ערש אחרים, שמדגישים בדרך כלל ביטחון, אהבה וחום, דווקא כאן מתגלה סיום מפתיע ואפילו חתרני: ההורה מבטיח להביא לילד אורז ודגים אם יירדם, אך לבסוף מודה – “לא ראיתי כלום, אין כלום”. אולם בפרשנות נוספת ניתן לטעון כי לא חתרנות כאן אלא הומור פנימי של האם המרדימה המתארת בצורה דו משמעית את המעוף וההיעלמות כי הילד פשוט נרדם.
אפשרויות הפירוש לשיר ערש מיוחד זה הן רבות. ניתן להבינו כפשוטו שהאוכל נעלם במקרה זה קיים הפער בין ההבטחה למציאות והוא המעניק לשיר מימד פילוסופי ומטאפורי. ניתן לקרוא אותו כהכנה עדינה של הילד למורכבות החיים – התמודדות עם אכזבות, עם חוסר הוודאות שבעולם, ואולי אף עם שאלות של קיום ואי-קיום, חלומות ומציאות. במסורת היהודית הקוצ’ינית, כמו בתרבויות נוספות בדרום הודו, ובעולם בכלל שירי ערש אינם רק נעימות מרגיעות, אלא גם כלים להעברת חוכמה וערכים לדור הבא.
מבחינה מוזיקלית, השיר מבוצע בקצב איטי במיוחד, משתהה על ההברות האחרונות כאילו מחקה את רגעי הכניעה לשינה. ההורה אינו ממהר לסיים – השירה נמתחת, כמו עצם הרגע שבו הילד נע בין ערות לשינה. התחושה אינה של הפתעה חדה בסוף, אלא של הבנה מתגלגלת, ואולי פשוט שקיעה בשינה.
