ביצוע: בנימין חדאד, רון חדאד
מקור הקטע: רבי בן ציון הכהן יהונתן
״יא ליאלי מלאח״ הינו שיר המלווה את המסורת היהודית של העלייה לקברי צדיקים, ובמיוחד את הביקור בקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. שיר זה שייך לסוגת שירי הזיארה (ביקור), מסורת מוזיקלית שהייתה נפוצה בקרב יהודי ג’רבה ושימשה כחלק בלתי נפרד מהחוויה הרוחנית של העלייה לקברי קדושים.
שירי זייארה בכל תרבות העלייה לרגל ובכל הפזורות מתאפיינים במניית התחנות שמהן הורכב המסע ובסיפור מה התרחש בכל תחנה במסע.
השיר מבוצע בערבית-יהודית, הוא נושא בתוכו אזכורים מובהקים לתחנות המסע השונות בארץ ישראל, הכוללים לא רק מסע בערים קדושות כגון ירושלים, אלא גם בערים כמו חיפה ותל אביב, . כל בית בשיר מוקדש למקום אחר ומשלב דימויים של “לילות טובים” במירון, שם מתכנסים עולי הרגל סביב דמותו של רשב”י, מאירים את הלילה בנרות, תפילות וניגונים.
השיר מבטא את הכמיהה לארץ ישראל, הנטועה בלבם של יהודי ג’רבה. הטקסט משלב אזכורים היסטוריים כגון שמו של דוד בן גוריון, המכונה בו “ראש הארגון”, ומתפקד כדמות סמלית של הנהגת העם בדרכו אל התקומ. בכך הופך השיר ליותר מאשר שיר על עלייה לקברי צדיקים – הוא מתעד את המתח שבין מסורת וכמיהת ציון ההיסטורית לבין התנועה הציונית נציגת הלאומיות החדשה ומשקף את התמימות ואת אספקלרית הזוהר בה נתפסו אירועי התקופה במרחב שעדיין היה חסר סימון פוליטי מובהק.
השיר אינו רק תיאור של מסע פיזי למקום קדוש, אלא מעין תפילה חיה, המתקיימת בשירה, בהגייה, באזכור השמות ובפעימת הזיכרון הקולקטיבי, ומתארת לא רק לאן הלכו הרגליים, אלא גם מה היתה רוח התקופה.