מבצע: קס אלי מונטסנוט וונדה
זיאק’בה
זיאק’בה הוא שיר הפותח את מחזור השבת במסורת יהדות אתיופיה, והוא מושר ביום שישי בבוקר, רגע שבו השבוע מתחיל לשקוע אל הקדושה. זוהי שירת פתיחה לתפילה שלמה שאורכה כשעתיים וחצי עד שלוש שעות. והיא נחשבת לאבן דרך בטקסיות השבת – מסמן את המעבר מהחול אל הקודש, מהיום-יום אל זמן של מנוחה, רגיעה והתעלות רוחנית.
המבנה המוזיקלי של השיר מבוסס על דיאלוג בין החזן לקהל. כל שורה שנאמרת על ידי החזן נענית במענה זהה על ידי הקהל, בלחן ובטקסט. צורת קריאה זו יוצרת תחושת שותפות וקהילתיות, ומחברת את הקהל למילים ולמנגינה באופן פעיל ומשתף.
תכני השיר עוסקים ברעיון המרכזי של שמירת השבת והשכר הרוחני שמובטח למי ששומר עליה. השבת מוצגת כמוקד רוחני, זמן שבו האדם מתעלה מעל החומריות של היומיום ומתחבר אל הנצחיות והקדושה. המילים שזורות בפסוקי תהילים ובפרשנויות בשפה האמהרית, המעניקות לשיר עומק נוסף – שילוב בין קודש למנהג המקומי, בין לשון הקודש לשפת העם.
השירה עצמה מלווה את המעבר מהעולם המעשי אל הרוחני – עם תחילת הביצוע נפסקות המלאכות, והקהילה מתכוננת לטבילה, טקס טהרה המסמל את ההכנה הפנימית והחיצונית לשבת, הטבילה לקראת השבת נערכת ביום ששי בבקר.
זיאק’בה הוא חוליה מרכזית בטקס שלם – חוויה קולקטיבית המשלבת שירה, תיפוף ומעבר מן האינסטרומנטלי כמייצג את ימי החולין אל הטבילה וממנה אל הדומייה העתידית עם פרוס השבת. באמצעות התפילה נכנסת הקהילה כולה אל תוך זמן קדוש. בדומה לאופן בו טקס טבילה יוצר איחוד בין הטובלים – השבת היא מועד של טבילה בזמן הקדוש.
