מבצע: קס אלי מונטסנוט וונדה
“וואתוס כמ מרעווי” פותח את טקסי החתונה בבית החתן במסורת היהודית-אתיופית, ומסמן את ראשית ההכנות ליציאתו אל בית הכלה. זהו שיר המלווה את הטקס של התחלת הדרך החדשה של החתן, במובן הסמלי הוא הופך ביום זה למלך, הנכנס אל עולם חדש של אחריות, שותפות וברכה.
המעמד שבו מושר השיר נושא אופי מלכותי מובהק. אחת הפעולות המרכזיות בטקס היא קשירת הסרט המיוחד – בד בצבעים לבן ואדום שנקשר לראש החתן. הסרט מסמל את המעבר ממעמד יומיומי אל תפקידו החדש כמלך לשבעת ימי החופה. הלבן מייצג טוהר והתחלה חדשה, בעוד שהאדום מבטא חיות, תשוקה והמשכיות החיים.
המוזיקה המלווה את השיר משקפת את התחושה החגיגית: מצלתיים ותופים מכתיבים את הקצב, יוצרים תחושה של תהלוכה והכתרה, בעוד שהמנגינה נושאת בתוכה עוצמה והתרוממות. הקצב המלכותי נועד להדגיש את מקומו החדש של החתן, שבמשך שבוע הופך למלך בעיני סביבתו, זוכה לכבוד וליחס מיוחד.
מבחינה טקסטואלית, השיר עצמו מצייר את החתן כדמות מלכותית. הפיוט מגלם מסורת עתיקה שבה החתן המקים בית, נחשב לסמל להמשכיות הקהילה ולחיבור בין דורות. הרגע הזה הופך אותו למייצג של העם כולו – המלך שבחגיגתו הפרטית מבטא את תקוות הדורות להמשכיות ושגשוג.
הביצוע משלב תנועה ומחול כחלק מהחוויה הטקסית. החתן משתתף במחול, יחד עם בני משפחתו וחבריו, תוך הדגשת המעבר ממעמדו הרגיל למעמד הרם של מלכות זמנית. התנועה מייצגת את השינוי במעמדו של החתן, את תהליך המעבר מילדות לבגרות, מהיותו בן למשפחה להיותו עמוד התווך של בית חדש.
באמצעות מנגינה חגיגית, טקסט עוצמתי וטקסיות עמוקה, “ואתוס כמ מרעווי” משמש כגשר בין מסורת עתיקה לבין הרגע האישי של החתן. זהו שיר המשלב את העבר עם ההווה, מעניק כבוד למעמד הקדום של המלוכה, ומכניס את השמחה הפרטית של החתן והכלה להקשר רחב של קהילה, זהות והיסטוריה.
