ביצוע: טובה קשתיאל
מקור הקטע: אליקום
השיר “על אם הדרך” במסורת יהודי קוצ’ין, מופיע באוסף השירים הקהילתי המכונה “ארשת שפתנו”, הידוע גם בשם “קולאס” בשפת הקהילה. משמעות השם “קולאס” היא “קולה של הקהילה”, אך יש המפרשים אותו גם כ”רמז לקול שאינו נשמע”—אולי כמטאפורה למסורות שנותרו בשולי הזיכרון ההיסטורי.
הטקסט מספר מספר בצורה מטפורית על פרח נבול על אם הדרך. מקור השיר בליטא ולא ברור לחלוטין כיצד הגיע לקוצ'ין; ייתכן שהטקסט שפורסם מעיתון הצפירה נספג לתוך קהילת יהודי קוצ'ין והולחן על ידי מי מחבריה. ואולם אופיו הלירי-אירופאי של הלחן יכול להעיד שהשיר יובא לקוצ'ין יחד עם המנגינה.
“על אם הדרך” משתייך לז'אנר של שירה לאומית ציונית לא ישירה אשר נפוצה בפזורות ונספגה בתרבות. הפנמתו וביצועו בעברית מעיד על מעמדו הייחודי במעבר בין התרבות המקומית של קוצ’ין למקורות חיצוניים שהשתלבו במסורת הקהילתית.
קיומו של השיר במסורת קוצ’ין, הוא עדות נוספת לדינמיות התרבותית של יהודי קוצ’ין, שידעו לספוג אלמנטים ממגוון רחב של מקורות ולשלבם במסורתם הייחודית, הוא גם משמש אבן דרך ב"רגעים היסטוריים" של זהות היברידית.כפי שמעידה טובה קסטיאל, יהדות קוצ'ין פתוחה ורב גונית, וניכרים אצלה עקבות רבים המעידים על הפנמה של מקורות טקסוטאליים ומוזיקליים מן החוץ אל חיק התרבות המקומית של הקהילה.
אחת התופעות המעניינות הקשורות לשיר היא הגמישות המוזיקלית שלו: כאשר הוא מבוצע בגרסה ארוכה עם מספר רב של בתים, נהוג בקהילה לשנות את המנגינה, מה שמדגים את היכולת של המסורת המוזיקלית להסתגל לטקסטים שונים. התאמה זו מאפשרת לשיר להתקיים הן בגרסאות קצרות והן כיצירה נרחבת, תוך שימור המבנה הרגשי והפיוטי שלו.
