יַא קַאאִד אַ-נַאקַה
שם בשפת מקור: يا قايد الناقةתרגום: המוביל את הנאקהמבצע: מחיסן סראעיה השיר יַא קַאאִד אַ-נַאקַה (“הוי מוביל הנאקה”) הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו השירה הבדואית שוזרת בין עולם היומיום לבין חוויות רגשיות עמוקות. במבט ראשון, נדמה כי מדובר בשיר פשוט המתאר את פעולת הובלת הנאקה – גמלית שהיא סמל מסורתי של מסעות במדבר ושל פרנסה. […]
חֻטִּי עַלַא אל-נַאר יַא גַ'דַה
שם בשפת מקור: حُطّي على النار يا جدةתרגום: שיר הקפהמבצע: מחיסן סראעיה
וָאזוּ וָאנַה
שם בשפת מקור: വാസു വാണתרגום: שיר ברכה לכל המסוביןביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: לא ידוע "שיר ברכה לכל המסובין" מלווה את חגיגות קהילת קוצ’ין, במיוחד בטקסי ברית מילה, ומעצב חוויית ברכה, הגנה והתכנסות קהילתית. השיר נושא אופי של תפילה משותפת – בקשה לברכה אלוהית שתשתרע כסוכך מעל הנוכחים, כסמל להגנה ולשפע שיתלוו אל הרך הנולד ואל […]
פָּאצָ'ה פָּנָם תָּאתֶה
שם בשפת מקור: പച്ച പണം താത്തെתרגום: תוכי ירוקביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: לא ידוע תוכי ירוק (Pacha panam thathe) הוא שיר שנוגע בלב ההוויה הרב-לשונית והרב-תרבותית של קהילת יהודי קוצ’ין. זהו שיר היברידי, שבו מליאלם, סנסקריט ושפות נוספות משתלבות בטבעיות, משקפות את המרחב הרב-תרבותי של קרלה ואת החיבורים הייחודיים בין המסורות המקומיות והקהילה היהודית. השיר עוסק […]
צ'אנְג' פּוּלֶה
שם בשפת מקור: ചാഞ്ച് പുലേתרגום: שן ילד שןביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: לא ידוע שן ילדי שן (צ’אנג’ פולה) הוא שיר ערש במליאלם, המגלה רבדים עמוקים של תרבות, חינוך והשקפת עולם בקהילת יהודי קוצ’ין. תחילה, השיר נשמע כמו כל שיר ערש אחר – האם המנסה להרגיע את ילדה או ילדתה להירדם באמצעות הבטחות מנחמות. אך בשונה […]
אִירוּלִיל וֶלִיווָיָה תַּמְבּוּרָנֶה
שם בשפת מקור: ഇരുളിൽ വെളിവായ തമ്പുരാനേתרגום: נותן אור בחשיכהביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: לא ידוע שיר זה פורש גם הוא את טבעה ההיברדי של מסורת השירה הקוצ’ינית הסופחת לתוכה מנגינות מרחבי הגלובוס. בפגישתנו הצנועה אך המעמיקה עם טובה נתקלנו בדוגמאות היברדיות כאלו, המדגימות את המפגש עם בבל, תימן, אירופה ואמריקה. השיר "נותן אור בחשיכה" מכיל מנגינה […]
יום יום אודה
ביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: לא ידוע השיר “יום יום אודה לאל חי” משתייך לקטגוריית שירי הלל והודיה הקשורים ביום השבת. השיר מבוצע בעברית, אך קיימות גם גרסאות שלו בשפת המליאלם, השפה המקומית של יהודי קרלה שבדרום הודו. השיר מתועד בשני סגנונות ביצוע שונים, המדגימים את המתח שבין המסורת לבין הצורך בהתאמה לזמן ולמאזין העכשווי.גרסה זו […]
כל הנשמה תהלל צור
ביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: לא ידוע השיר “כל הנשמה תהלל צור” הוא יצירה מקומית ייחודית למסורת יהודי קוצ’ין, השזורה בנימים עמוקים של געגוע, אמונה וזהות קהילתית. השיר, המושר בעברית, משתייך למסורת שירת ההלל והתחינה. שורות מסוימות בשיר, כגון “הבנים האבודים” המעניקות לשיר ממד של תחינה ותפילה על הדורות שחלפו ועל הדורות הבאים. קוצ’ין, השוכנת במדינת […]
יתברך שם כבודך
ביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: יצחק אבן גיאת שיר זה מדגים את ההשפעה התימנית על המוזיקה של יהודי קוצ'ין. הוא קשור לפייטן שהגיע מתימן לקוצ'ין, ששמו המקורי היה "נחמיה בוטה" אך הפך ל"מותה" (שפירושו "זקן" במליאלם) יתכן ובגלל קשיי הגייה מקומיים או שמא כאות כבוד לאדם שצבר חכמה בדרכיו הארוכות.בביצוע ניתן לזהות מאפיינים תימניים מובהקים, במיוחד […]
יונתי זיו יפעתך
ביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: ר' ישראל נג'ארה השיר “יונתי זיו יפעתך” משתייך, ככל הנראה, לקטגוריית פיוטי אהבה או שירי דודים והוא מופיע באוסף הפיוטים הקהילתי “ארשת שפתנו” (המכונה גם “קולאס”), ספר המאגד יצירות שנשתמרו במשך דורות. השפה העברית של השיר מדגישה את הזיקה למסורת היהודית הרחבה, אך הביצוע הייחודי מעגן אותו בנוף הצלילי של יהדות […]
על אם הדרך
ביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: אליקום השיר “על אם הדרך” במסורת יהודי קוצ’ין, מופיע באוסף השירים הקהילתי המכונה “ארשת שפתנו”, הידוע גם בשם “קולאס” בשפת הקהילה. משמעות השם “קולאס” היא “קולה של הקהילה”, אך יש המפרשים אותו גם כ”רמז לקול שאינו נשמע”—אולי כמטאפורה למסורות שנותרו בשולי הזיכרון ההיסטורי. הטקסט מספר מספר בצורה מטפורית על פרח נבול […]
אלי אליהו
ביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: לא ידוע השיר “אלי אליהו” , המבוצע בעברית, משתייך לקטגוריית הפיוטים הדתיים ומקושר במיוחד לטקסי מוצאי שבת, שבהם נוהגים לשורר פיוטים לכבוד אליהו הנביא. הניגון שלו נושא מאפיינים ברורים של המסורת המוזיקלית הבבלית, ומקורותיו מצביעים על כך שהגיע לקהילת קוצ’ין מן המסורת היהודית של בבל. לקהילת בבל היתה נוכחות משמעותית במומבי […]
אוֹרֵה דִיוְסַאם
תרגום: יום יום אודהביצוע: הדסה שני, נחמיה נחמיהמקור הקטע: לא ידוע השיר “יום יום אודה לאל חי” משתייך לקטגוריית שירי הלל והודיה הקשורים ביום השבת. השיר מבוצע בעברית, אך קיימות גם גרסאות שלו בשפת המליאלם, השפה המקומית של יהודי קרלה שבדרום הודו. השיר מתועד בשני סגנונות ביצוע שונים, המדגימים את המתח שבין המסורת לבין הצורך […]
שובי נפשי למנוחיכי
ביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: ר' יהודה הלוי השיר “שובי נפשי למנוחייכי” הוא פנינה מוזיקלית ייחודית לקהילת יהודי קוצ’ין, שאינה מופיעה ברפרטואר של קהילות יהודיות אחרות. ייחודו משקף את אופייה של המסורת המוזיקלית הקוצ’ינית, שהתפתחה במקביל למסורות יהודיות אחרות אך שמרה על צביון עצמאי. השיר מבוצע בשפה העברית ומשתייך למסורת השירה הליטורגית בקהילה, אותה ניתן להגדיר […]
קֶצֶּת חַנָּה וְסֶבְעַת אֶוְולַאדְהׇא
שם בשפת מקור: قصة حنّة وسبعة أولادهاתרגום: סיפור חנה ושבעת בניהביצוע: בנימין חדאד, רון חדאדמקור הקטע: לא ידוע “קַצַת חַנָּה וסבעה אולאדהא” היא קינת תשעה באב בערבית-יהודית, המתארת מנקודת מבטה של חנה את גורלם של שבעת בניה, שסירבו להיכנע ולחלל את אמונתם. מילולית משמעות כותרת השיר היא קסידת חנה ושבעת ילדיה. זוהי קינה של אם […]
למולדת שובי רוני
ביצוע: בנימין חדאד, רון חדאדמילים: אשר שמעון מזרחילחן: האדי ז'וויני “למולדת שובי רני” הוא שיר המגלם בתוכו חציית גבולות מוזיקליים ותרבותיים, עדות לרב-שכבתיות של המוזיקה היהודית בג’רבה. הלחן לקוח מן המוזיקה הטוניסאית בת הזמן. השיר המקורי הוא שירו של הזמר האדי ג’וויני: "לאמוני אללי יגירו מני". המילים העבריות נכתבו על ידי אשר מזרחי, דמות שחיה […]
יַא לַיַאלִי מְלַאח
שם בשפת מקור: يا ليالي ملاحתרגום: לילות טוביםביצוע: בנימין חדאד, רון חדאדמקור הקטע: רבי בן ציון הכהן יהונתן ״יא ליאלי מלאח״ הינו שיר המלווה את המסורת היהודית של העלייה לקברי צדיקים, ובמיוחד את הביקור בקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. שיר זה שייך לסוגת שירי הזיארה (ביקור), מסורת מוזיקלית שהייתה נפוצה בקרב יהודי ג’רבה […]
פרשת מסעי נוסח ג'רבה
ביצוע: בנימין חדאד, רון חדאדמקור הקטע: פרשת מסעי, במדבר פרק ל"ג בפרק לג בספר במדבר נפרשת פרשת המסעות, רשימה מדוקדקת של התחנות שעברו בני ישראל בדרכם ממצרים לארץ ישראל. כבר במדרשי חזל נתפסה רשימת המסעות שמספרם נמנה כ42 באופן מטפורי. המקובלים בעקבות המדרש ראו בתיאור המסעות תיאור של מהלך רוחני עמוק, שבו כל תחנה במסע […]
התקוה גרסת ג'רבה
ביצוע: בנימין חדאד סיפורו של ההמנון הלאומי "התקווה" הוא אחד מהסיפורים המרתקים ביותר שהתרחשו ביחס להמנון לאומי באחת מפזורות ישראל. בסמיכות גבוהה לחיבורו נתפס ההמנון כמעין פיוט קודש בעל הילה משיחית ככזה הוא עובד סוגל והותאם עבר הרחבות מדרשיות תרגום לערבית יהודית שהוא בו בזמן סיגול הטקסט הלאומי המודרני לדפוסים מסורתיים של הקהילה ולדפוסי הציפייה […]
נִינוֹ נִינוֹ
שם בשפת מקור: نينو نينوתרגום: נוני, נוניביצוע: בנימין חדד, בניאל חדדמקור הקטע: עממי “נינו נינו” הוא שיר ערש בערבית-יהודית, הנושא עמו דימויים קוסמיים שנטועים בעומק המסורת המשפחתית של יהודי ג’רבה. השיר מייצר תמונה פיוטית שבה האם היא הירח והאב הוא הכוכבים, כמטפורה לאיזון שבין נוכחות קרובה לבין השגחה מרחוק. הירח, המאיר אך משנה את צורתו, […]
אדון הסליחות הירושלמי
ביצוע: ובניאל חדאד, בנימין חדאדמקור הקטע: לא ידוע “אדון הסליחות” הוא פיוט אנונימי העומד במרכז תפילות הסליחות של חודש אלול והימים הנוראים, קריאה ובקשת רחמים, מחילה מצד האל. תאריו של האל פורשים מניפה של תכונות אלוהיות הנמנות על פי סדר האלף בית, כשהבקשה החוזרת בפזמון היא לסליחה. פיוט זה ייחודי לקהילות ספרד במסורת הספרדית הירושלמית […]
ה' שמעתי שמעך
ביצוע: בנימין חדאד, בניאל חדאדמקור הקטע: שחרית ראש השנה “ה’ שמעתי שמעך” הוא שיר אנונימי שנשתמר במסורת היהודית, ולעיתים מיוחס לרבי יהודה הלוי, כנראה, בשל הדמיון הפואטי לפתיחתם של פיוטים אחרים מתקופתו.השיר מבטא רגשות שפלות וכניעה מצד האדם לנוכח נשגבות האל (בהקבלה חלקית לשירה הסופית) ומדמה את הסיטואציה של יום הדין בו המלך יושב למשפט […]
חי אני
ביצוע: בנימין חדאד, בניאל חדאדמקור הקטע: אשר שמעון מזרחי שיר שחובר על ידי אשר מזרחי בזמן מלחמת העולם השנייה, לפי המסורת בעת שהסתתר בבית העלמין בטוניס בזמן ההפצצות. השיר מבטא ביטחון באל ותקווה לישועה, תוך התייחסות ישירה לאיום הנאצי. השיר מדגים את יכולתו של אשר מזרחי לשלב אקטואליה עם תכנים דתיים ולהביע את האני האישי […]
הבט וראה עם ישראל
ביצוע: בנימין חדאד, בניאל חדאדמקור הקטע: אשר שמעון מזרחי “הבט וראה” הוא פיוט מודרני שנכתב על ידי אשר מזרחי (נולד בירושלים, 1890 נפטר בירושלים, 1967) היה לו קול טנור ערב ביותר. הוא נחשב לגדול הפייטנים והחזנים של המסורת הספרדית ירושלמית במאה העשרים. היה מפורסם מאד , דמות מרכזית בתרבות המוזיקלית היהודית של המזרח. הפיוט מהווה […]
חון תחון
ביצוע: בנימין חדאד, בניאל חדאדמקור הקטע: לא ידוע “חון תחון” הוא חלק מפיוט סליחות שנפוץ בעיקר בקרב יהודי בבל, הפיוט המלא נפתח במלים בת אהובת אל קמה בשחר ובאקרוסטיכון שלו חתום השם בנימין. מסורת ג’רבה נשמר בבתי כנסת בודדים, כרמז למפגש שבין מסורות מוזיקליות אזוריות. הפיוט, בנוי על תחינה חוזרת ונשנית לסליחה לכפרה ולהיטהרות, ייחודו […]
