כשקמה המדינה
מבצעת: הדסה שנימקור הקטע: רוני אבירם
קידוש חתן וכלה
ביצוע: הדסה שני, נחמיה נחמיה קידוש חתן וכלה – במסורת יהודי קוצ’ין, טקס הקידוש של החתונה נושא ייחודיות טקסית ושונה מהנהוג בקהילות יהודיות אחרות. המאפיין הבולט ביותר הוא שהחתן עצמו מקדש את הכלה – ולא הרב, כפי שמקובל ברוב המסורות היהודיות. זוהי מסורת עתיקת יומין שמקורה מיוחס לרמב”ם, ומשמרת תפיסה טקסית שבה החתן הוא המרכז […]
קידוש חתן וכלה, כולל הסבר
ביצוע: טובה קשתיאל קידוש חתן וכלה – במסורת יהודי קוצ’ין, טקס הקידוש של החתונה נושא ייחודיות טקסית ושונה מהנהוג בקהילות יהודיות אחרות. המאפיין הבולט ביותר הוא שהחתן עצמו מקדש את הכלה – ולא הרב, כפי שמקובל ברוב המסורות היהודיות. זוהי מסורת עתיקת יומין שמקורה מיוחס לרמב”ם, ומשמרת תפיסה טקסית שבה החתן הוא המרכז הפעיל בטקס […]
קידוש לחג
ביצוע: טובה קשתיאל בקידוש של יהודי קוצ’ין, הבחנה ברורה בין מנגינת קידוש השבת לבין זו של החג. כאשר בחג מתווספת לו מנגינה ייחודית, המעניקה לו נופך טקסי אחר, חגיגי ומרומם. זהו מאפיין המלמד על תשומת הלב הייחודית של הקהילה להבדלים שבין זמנים מקודשים, לא רק בתוכן התפילה אלא גם בהגייה ובמוזיקה הנלווית לה. כאן התרחשה […]
קידוש יום השבת
ביצוע: טובה קשתיאל בקידוש של יהודי קוצ’ין, הבחנה ברורה בין מנגינת קידוש השבת לבין זו של החג. כאשר בחג תווספת לו מנגינה ייחודית, המעניקה לו נופך טקסי אחר, חגיגי ומרומם. זהו מאפיין המלמד על תשומת הלב הייחודית של הקהילה להבדלים שבין זמנים מקודשים, לא רק בתוכן התפילה אלא גם בהגייה ובמוזיקה הנלווית לה. בקידוש השבת […]
אִירוּלִיל וֶלִיווָיָה תַּמְבּוּרָנֶה, האודה לשמחה, בטהובן
שם בשפת מקור: ഇരുളിൽ വെളിവായ തമ്പുരാനേ תרגום: נותן אור בחשכה ביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: לא ידוע שיר זה פורש גם הוא את טבעה ההיברדי של מסורת השירה הקוצ’ינית הסופחת לתוכה מנגינות מרחבי הגלובוס. בפגישתנו הצנועה אך המעמיקה עם טובה נתקלנו בדוגמאות היברדיות כאלו, המדגימות את המפגש עם בבל, תימן, אירופה ואמריקה. השיר "נותן אור בחשיכה" […]
אֶלָּרוּם צ'וֹלָּנוּ
שם בשפת מקור: എല്ലാരും ചൊല്ലണ്תרגום: מצדי תגידו את זה כולם ביצוע: טובה קשתיאלמקור הקטע: P. Bhaskaran "אלרום צ'ולנו" מבוצע בשפת מליאלם, השפה המדוברת בקרב תושבי קרלה, אזור המחיה ההיסטורי של יהודי קוצ’ין. שיר זה מדגים את המפגש הייחודי בין המסורת היהודית הקוצ’ינית לבין התרבות ההודית הרחבה יותר. שלא כמו פיוטים דתיים או שירי בקשות שהשתמרו […]
לכה דודי
ביצוע: בנימין חדאד, רון חדאדמקור הקטע: ר' שמעון אלקבץ
נִינִי, יַאלְלָה נִינִי
שם בשפת מקור: نني نني يلا ننيתרגום: שני, קדימה שניביצוע: בנימין חדאד, בניאל חדאדמקור הקטע: ערוץ הילדים “ניני יאללה ניני” הוא שיר ערש המוכר לבניאל חדאד מילדותו. מקור השיר אינו יהודי מסורתי. בחיפוש משותף יחד עם בניאל ובנימין חדאד, הסתבר כי השיר בוצע בערוץ הילדים, המשודר ברחבי העולם הערבי. אם כך מהווה שיר זה דוגמא […]
כמוּס זָ'אנָא
שם בשפת מקור: كموس جانا ביצוע: ובניאל חדאד, בנימין חדאדמקור הקטע: שמעון די (בן) יעקב הכהן “כמוס ז׳אנא” הוא שיר ערש בערבית-יהודית, אשר נושא עמו זיכרון היסטורי יוצא דופן – תקופת מלחמת העולם השנייה בטוניסיה. בניגון המרגיע של שיר ערש, מסתתר תיעוד של רגע היסטורי, שבו הקהילה היהודית בטוניסיה חיה תחת צילו של המאבק בין […]
אדון הסליחות משולב ג׳רבאי-ירושלמי
ביצוע: ובניאל חדאד, בנימין חדאדמקור הקטע: לא ידוע “אדון הסליחות” הוא פיוט אנונימי העומד במרכז תפילות הסליחות של חודש אלול והימים הנוראים, קריאה ובקשת רחמים, מחילה מצד האל. תאריו של האל פורשים מניפה של תכונות אלוהיות הנמנות על פי סדר האלף בית, כשהבקשה החוזרת בפזמון היא לסליחה. פיוט זה ייחודי לקהילות ספרד במסורת הספרדית הירושלמית […]
אדון הסליחות הג׳רבאי
ביצוע: ובניאל חדאד, בנימין חדאדמקור הקטע: לא ידוע “אדון הסליחות” הוא פיוט אנונימי העומד במרכז תפילות הסליחות של חודש אלול והימים הנוראים, קריאה ובקשת רחמים, מחילה מצד האל. תאריו של האל פורשים מניפה של תכונות אלוהיות הנמנות על פי סדר האלף בית, כשהבקשה החוזרת בפזמון היא לסליחה. פיוט זה ייחודי לקהילות ספרד במסורת הספרדית הירושלמית […]
ווֹאְתוּסֵ כֵּמֵ מֵרְעָווי
שם בשפת מקור: ወውእቱሰ፡ ከመ፡ መርዓዊ፡תרגום: והוא כחתןמבצע: קס אלי מונטסנוט וונדה “וואתוס כמ מרעווי” פותח את טקסי החתונה בבית החתן במסורת היהודית-אתיופית, ומסמן את ראשית ההכנות ליציאתו אל בית הכלה. זהו שיר המלווה את הטקס של התחלת הדרך החדשה של החתן, במובן הסמלי הוא הופך ביום זה למלך, הנכנס אל עולם חדש של אחריות, […]
הַלְלוּיָהּ לֵאְגְזִיאַבְהֶר
שם בשפת מקור: ሃሌ፡ ሉያ፡ ለእግዚአብሔር፡תרגום: הללויה לה'מבצע: קס אלי מונטסנוט וונדה ברגע השיא של טקס החתונה, כאשר החתן והכלה שבים לביתם לאחר הטקסים המרכזיים, הקהילה כולה מתכנסת לקראת קבלתם בטקס מיוחד המוקדש לאיחוד הזוג ולחיזוק הקשר בין בני הזוג לבין החברה שסביבם. טקס זה הוא אירוע חברתי שהינו ליבה של חוויה קולקטיבית המשקפת את […]
נְגוּשׂ אָנְתֵ בָהְתִיתְךְ
שם בשפת מקור: ንጉሥ፡ አንተ፡ ባሕቲትከ፡תרגום: מלך אתה לבדךמבצע: קס אלי מונטסנוט וונדה התפילה “נוגוס אנתה בהטיתקה” (“אתה מלך לבדך”), תופסת מקום של כבוד בתפילת שחרית של שבת במסורת היהודית-אתיופית. מדובר ברגע שיא במחזור התפילות הארוך שנפרש מהשעות המאוחרות של הלילה ועד לאור ראשון. זוהי תפילה הממלאת תפקיד מהותי במעגל השבת, ומבקשת לבטא את התגלמותה […]
אַלְבוֹ זֵיָאמְר
שם בשפת מקור: አልቦ፡ ዘየአምር፡תרגום: אין חקר לתבונתומבצע: קס אלי מונטסנוט וונדה “אַלְבוֹ זֵיָאמְר” מושר בשעות הלילה המאוחרות כחלק מתפילות השבת המתקיימות לפנות בוקר, רגע שבו הלילה מגיע לשיאו והרוח מתכנסת אל תוך עצמה. המילה “אלבו”, שפירושה “חסר” או “ללא”, נושאת בתוכה את ההכרה במוגבלות האנושית להבין את רזי הבורא – תחושת קטנות מול האינסוף […]
אַלְבוֹ זֵיָאמְר (גרסא נוספת)
שם בשפת מקור: አልቦ፡ ዘየአምር፡תרגום: אין חקר לתבונתומבצע: קס אלי מונטסנוט וונדה “אַלְבוֹ זֵיָאמְר” מושר בשעות הלילה המאוחרות כחלק מתפילות השבת המתקיימות לפנות בוקר, רגע שבו הלילה מגיע לשיאו והרוח מתכנסת אל תוך עצמה. המילה “אלבו”, שפירושה “חסר” או “ללא”, נושאת בתוכה את ההכרה במוגבלות האנושית להבין את רזי הבורא – תחושת קטנות מול האינסוף […]
הַלֵלוּיָהּ גְּנֵּיוּ לֵאְגְזִיאַבְהֶר
שם בשפת מקור: ሃሌ፡ ሉያ፡ ግነዩ፡ ለእግዚአብሔር፡תרגום: הללויה הודו לה'מבצע: קס אלי מונטסנוט וונדה תפילת ההללויה נאמרת ביום שישי בבוקר וגם בשבת. תפילה זו היא בת 23 בתים התפילה כוללת שימוש בכלי נגינה – תופים ומצלתיים – היוצרים אווירה של טקסיות וחגיגיות.ייתכן והשימוש בכלי נגינה בעוד מועד דווקא בבקר יום שישי, המסמן את התחלת ההתכוננות […]
זֵיֵעַקְבָה לֵצְדְק זֵלֵעָלֵם
שם בשפת מקור: ዘየዐቅባ፡ ለጽድቅ፡ ለዓለም።תרגום: השמר אמת לעולםמבצע: קס אלי מונטסנוט וונדה זיאק’בהזיאק’בה הוא שיר הפותח את מחזור השבת במסורת יהדות אתיופיה, והוא מושר ביום שישי בבוקר, רגע שבו השבוע מתחיל לשקוע אל הקדושה. זוהי שירת פתיחה לתפילה שלמה שאורכה כשעתיים וחצי עד שלוש שעות. והיא נחשבת לאבן דרך בטקסיות השבת – מסמן את […]
יְצֵווּעוֹ כֹּלּוּ מֵלְאׇכְּת
שם בשפת מקור: ይጸውዖ፡ ኵሎ፡ መላእክት፡תרגום: ויקראו כל המלאכיםמבצע: קס אלי מונטסנוט וונדה
הלֵּל
שם בשפת מקור: ሃሌמבצע: קס אלי מונטסנוט וונדה “שירת הבריאה” היא פיוט מרכזי בתפילות המנחה של ימי חול ותעניות במסורת היהודית האתיופית. זוהי שירה העומדת במרכז הליטורגיקה ומגוללת את סיפור הבריאה מתוך תחושת יראה והוד, כאשר כל חלק במעשה הבריאה משתלב במנגינה כדי לשבח את גדולת הבורא.במובנים רבים מזכירה שירה זו פרקי הלל של פרק […]
יַא עַדַ'אבּ
שם בשפת מקור: يا عذابתרגום: ייסוריםמבצע: מחיסן סראעיה יַא עַדַ’אבּ – “הוי ייסורים” – הוא שיר אהבה בדואי הנושא בתוכו את כל הכאב הגלום במערכת יחסים בלתי אפשרית. זהו שיר שבו האהבה אינה מתגשמת מכיוון שהבת היא ברשות האב. בשיר זה בדרך לאהובה עומד האב המשמש כחיץ, שבו הרגשות גואים אך נותרים כלואים, כמו מי […]
שַׁרְקִי
שם בשפת מקור: شرقيתרגום: מזרחימבצע: מחיסן סראעיה שַׁרְקִי – “המזרחי” – הוא בראש ובראשונה שיר על כיוון הרוח, שיר על רוח מזרחית, רוח קדים. עם זאת, המזרח, בתרבות הבדואית, אינו רק נקודת ציון גיאוגרפית; הוא כיוון של נדידה עונתית, של השמש העולה, זהו ציון של נקודת מוצא אך גם של נקודת חזרה, ציון של געגוע […]
אוּף אוּף
שם בשפת מקור: أوف أوفתרגום: אוף, אוףמבצע: מחיסן סראעיה
הַגִ'ינִי בַּדַוִי
שם בשפת מקור: هجيني بدويתרגום: הג'יני בדוימבצע: מחיסן סראעיה הַגִ’ינִי בַּדַוִי הוא צורת שירה אינטימית, המתעוררת בלילות כאשר הקהילה מתכנסת סביב המדורה, הרוח נושאת את הקולות, והזמן עצמו הופך נזיל, פתוח להרהורים ולזיכרונות. זהו סגנון שבו המילים והמנגינה שייכות ללילה – לרגעים שבהם השקט המדברי נותן לשירה את מקומה, והלבבות נפתחים אל צליל שאינו מתיימר […]
